למה התכוון המשורר ברחוב חיים ואלישע

227 חיים לנסקי ואלישע רודין שילמו בחייהם על רצונם לכתוב בעברית ברוסיה במחצית הראשונה של המאה הקודמת . זהו עיקר הדמיון ביניהם . כוחו של רודין היה ביידיש . מה אני זוכר משיריו העבריים ? בעיקר את הערצת העברית, שאותה ראה כשער "למלכות שמיים", ואת הנכונות העיקשת לסבול ולמות למענה . אבל שיריו כתובים בלשון מקראית מליצית, וכוחם יותר ברעיונות המובעים בהם ופחות בשכלולם השירי . לנסקי, לעומת זאת, היה משורר מוכשר להפליא, ואוסף שיריו שהגיע ארצה בדרך לא דרך בסוף שנות החמישים הוא בחזקת נס ספרותי . אף על פי שלא חי מעולם בסביבה דוברת עברית, העברית שלו נשמעת רעננה, ארץ-ישראלית . השירים עצמם הם מופת של תמצות שירי, של עוצמה המושגת על ידי איפוק ואירוניה, של סבל ללא גבול המסתתר מאחורי שורות קצרות, שקולות וחרוזות ( הוא נאסר ב- 1934 כמשורר עברי, ומת במחנה הסגר סיבירי בתחילת שנות הארבעים ) . אף שעסקתי בשיריו לפני עשרות שנים, אני עדיין זוכר אחדים מהם בעל פה . "חורשה, ניר, כר, ושוב חורשה . / הנוף ידוע משכבר . / צלב-עץ רטוב, לִבְנים שלושה, / על פתחו של כפר . / / היה לי גג . היה לי גן — / אופיר שלי וחווילה ! / קטר 73...  אל הספר