189 באביב . שיחי דפנה ( ער אציל ) שתולים משני צידי הפסאז' . לרובם אותה קומה, ורק שיח אחד כבר מזדקר כעץ צעיר . התמונה מעלה על דעתי כיתת בית ספר עממי, שרוב בנותיה עדיין ילדות, ורק אחת מהן כבר בחורה . לאן מובילה הסמטה הזאת ? עוד כמה צעדים ואני מוצא את עצמי ברחוב חיסין, שאותו אני מכיר בזכות נורית, חברתה הטובה של רחלי, שגרה כאן פעם . לשמאלי, בחיסין 10 , הפתעה : עץ דקל נמוך, יפהפה, שלכפותיו הגדולות גוון תכלכל-כספיתי . פעם ראשונה שאני רואה בעיר את הדקל הזה, דקל ביסמרקיה, שעד עכשיו הכרתי רק מתמונות . מי שמטפל בגינה הזאת עושה עבודה מצוינת, כפי שמעיד גם שרך עץ נהדר המשגשג בצידה השני . כשאני חוזר לסמטה שממנה באתי, אני מגלה על קיר הבית שמולי את הכיתוב "רחוב אברהם לב" . כלומר, לא סמטה ולא פסאז', אלא רחוב ממש . אברהם לב ( שם משפחתו האמיתי היה ישראל, והוא זכה לכינוי לב בשל נדיבותו הרבה ) עלה לארץ ישראל ב- 1911 , החמיץ את הגרלת המגרשים המפורסמת של מייסדי תל אביב ובנה את ביתו ברחוב רוטשילד 1 . הוא עסק בפעילות ציבורית והיה חבר בוועד ההגירה שניסה לייעץ ולעזור למגורשי תל אביב במלחמת העולם הראשונה . ב שביל...
אל הספר