183 מזלו שיחק לו . בבית הספר היה דוד אבידן ידידו הטוב, ואיתם למדו גם ישראל פנקס, שלמה אבינרי ובועז עברון . אחרי שירותו הצבאי החל ללמוד באוניברסיטה העברית, ושם התוודע ליהודה עמיחי, נתן זך, אריה סיוון וחבריהם . כשחזר לתל אביב כבר היה ידוע בתור מבקר ועורך עכשיו , וכך הכיר גם את יאיר הורביץ, יונה וולך ומאיר ויזלטיר . כשהייתי רואה אותו בקפה ורד, היה יושב תמיד מוקף אשכול של משוררים ומשוררות . למרות הקור אנחנו מתיישבים לרגע על ספסל בשדרות בן-גוריון . "בשנות השישים והשבעים", הוא מספר, "חצי מהשירה העברית גרה כאן בסביבה, במרחק כמה רחובות, בין שלמה המלך ובן-יהודה . היה לי מזל גדול . מגיל צעיר הייתי מקורב למה שאפשר לתאר כנבחרת החלומות של הספרות העברית . שלושים יוצרים בערך שהיו מן הבולטים בשירה ובסיפורת שלנו במחצית השנייה של המאה הקודמת" . גם יריביו של מוקד מסכימים שהיה לו תפקיד מרכזי בשנות השישים והשבעים בעיצובה של נבחרת החלומות הזאת, הן בתור עורך והן בתור מבקר . בתור מבקר נודע בלשונו החריפה ובנכונותו להגן בהתלהבות על היוצרים שאהב ולתקוף יוצרים ומגמות ששלל . בתור חובב מושבע של מערבונים תיאר את עצמ...
אל הספר