145 העיר, והוא נזכר לא פעם בזיכרונות שכתבו בבגרותם . שבתי טבת מתאר איך הלך שניים – שלושה קילומטר בחולות כדי להגיע אל המורה לפסנתר שגרה בקצה הסמטה . בבגרותו זכר במיוחד את השיעור הראשון בגלל האריה הענקי שעמד בפתח הבית . האריה נראה לו אמיתי לגמרי, והוא לא ברח ממנו מחשש שמא ידלוק אחריו . גם אחרי שילדי המקום הסבירו לו שהאריה יצוק מבטון, לא נרגע ודימה שהבחין בבוהק הריר הנוטף ממלתעותיו ( "השיעור לפסנתר" ) . לסמטה פלונית הוסיף שפירא את סמטה אלמונית, והסמטאות המפוארות האלה נחשבו לשמנה וסלתה של העיר הצעירה . אבל העיר שנבנתה בחיפזון והקיפה אותן בשלמת בטון ומלט ובעשן וברעש של רחוב קינג ג'ורג', לא היטיבה עימן . מאמרים שהופיעו בעיתונים דבר ו הארץ כבר בראשית שנות השישים תיארו את הפאר שהתפורר ופינה מקום לבתי מלאכה קטנים ולשוכרי דירות שלא שמרו על הרכוש שהופקד בידם . כתבה ב דבר משנת 1962 מתארת את האריה המביט בבתים המוזנחים שסביבו, ומחורי עיניו זולגות דמעות אבק . אבל הנה, משפצים במרץ את סמטה פלונית מספר 2 . פועל המעשן סיגריה בצידה השני של הסמטה מסביר לי שהם מחזקים כעת את היסודות כדי שיוכלו להוסיף לבניין ...
אל הספר