החצרות האחוריות של הזיכרון

141 מחלבן שהיה מסתובב עם האופנוע שלו בין הבתים . יום אחד אימא ראתה אותו באחת החצרות מוסיף מים לכד, ומאז היו שולחים אותי להביא חלב מתנובה" . כשאנחנו מקיפים את הרחובות הקטנים הסמוכים לגרץ ( וייס, רנ"ק ושי"ר ) חוזרים ועולים שני שמות, זאב אבני ודניאל סמבורסקי . זקהם היה בן בית בדירת שכניו, אדי וזאב גולדשטיין . עשרים שנה מאוחר יותר, כשקרא בעיתונים על זאב אבני, שישב באגף האקסים בכלא רמלה, עשה שתיים ועוד שתיים והבין כי המרגל הקומוניסטי, שסיפורו הרעיש אז את ישראל, היה שכנו הטוב . בכיתה א' הופיע יום אחד המלחין דניאל סמבורסקי ולימד את הילדים ואת מורתם את הלחן שחיבר למילותיו של נתן אלתרמן "בהרים כבר השמש מלהטת" . רק שנים אחר כך הבין מי היה האיש עם האקורדיון ומי היה אלתרמן . רחוב שי"ר מוביל אותנו בחזרה לדיזנגוף ( "כאן בפינה גרה בזמנו מישהי שאתה בטח מכיר : פרופסור זיוה בן פורת" ) . בדיזנגוף מראה לי זקהם את חנות הנעליים הראשונה של רשת נמרוד . בצעד בטוח הוא פוסע אל מאחורי הבית . בחיפוש אחרי הסנדלרייה הראשונה של הרשת אנחנו מגלים כי רצפת הסנדלרייה שרדה, ועליה נערך עכשיו כנס חורפי של חלזונות חומים . אני...  אל הספר
עם עובד