129 כמו בציור חידה, שילדים אמורים לחבר בו בין הנקודות כדי לקבל תמונה, מתחברות לי עכשיו כמה נקודות . אני נזכר בריאיון ישן עם יאיר הורביץ, שבו סיפר כי בילדותו בילה שעות רבות במאפייה של אביו, וכי פעם, כשניסה ללטף את אחד הסוסים שבעזרתם חילקו את הלחם, בעט בו הסוס בחוזקה במרכז החזה . תמונת הנער הג'ינג'י העובר לבדו מול קן השומר הצעיר מעלה על דעתי את העריריות המובעת שוב ושוב בשיריו . והים, שאף הוא חוזר ומתואר בשיריו של הורביץ, במרחק שבע – שמונה דקות הליכה . לא היה לי מושג שברחובות האלה גדל הורביץ . שירי תל אביב של מאיר ויזלטיר, בן דורו וידידו של הורביץ, מתארים במוחשיות רבה את רחובות תל אביב . ה"עיר" המתוארת בשיריו של הורביץ, לעומת זאת, כמעט תמיד רחוקה מלהיות מוחשית, היא השתקפות צבעונית של עולם פנימי מיוסר ( "עיר לי יש ואשנבי השמש בטהור הבשילו, / שמש לי יש / שיר לה צבעוני חלמתי / ועל 41 ) . האם נזכר בשכונת ילדותו כששכב בבית חוליםלבה נחה מועקה וכולה לבה" בלגי, ממתין ללב חדש שלא הגיע בזמן ? יריב קוטע את מחשבותיי . ממקום עומדנו הוא מצביע לעבר רחוב רחל ומספר על עץ השקמה הענקי שהיה מול קן השומר הצעי...
אל הספר