115 שטיח צבעוני שהיה נפרש על הרחבה . לא במקרה הם חפים מכל פרי, אף על פי שכעת עונת המסיק . הרחבה עצמה נקייה ואסתטית, ומלבד זוג צעיר החוצה אותה בדרכו לרחוב סמוך, היא ריקה לחלוטין . כמו מגדלים רבים אחרים בעיר, גם המגדל הזה אינו תורם דבר למרחב הציבורי שסביבו . יותר מכול הוא מזכיר לי את אגדת הילדים הנפלאה של אוסקר ויילד הענק וגנו . מתוך סקרנות אני ממשיך ברחבה הקישוטית של המגדל ומוצא את עצמי בצידה השני, ברחוב השופטים . הבתים בני שלוש או ארבע קומות, בינם לבין הרחוב גינות מטופחות, ומאחוריהם חצר המפרידה בינם לבין המגדל המאפיל עליהם . באור השקיעה אני מזהה בחצר כמה עצי אורן וסיסם הודי . העצים בני עשרות שנים, וצמרותיהם מתנשאות מעל לגגות הבתים . בחצר יש נוכחות ברורה של העצים האלה : מוצקות הגזעים, אפלולית הצמרות, משק כנפיים של ציפור לא נראית, משב הבושם של שרף האורנים, ריחו החריף של ענף סיסם הודי שנשבר והתייבש . בגינה הקדמית הפונה לרחוב נשען עץ זית גדול על הגדר . בחושך היורד איני יכול לראות אם הוא נושא פרי, אבל על המדרכה אפשר לראות בבירור זיתים מעוכים ולחוש בריח מגרה הנחיריים של שמן הגפת . עוד בגינה ...
אל הספר