111 נדמה לי שאותה תחושה ביטא גם ס' יזהר בסיפורו "הנמלט" ( בתוך הספר סיפורי מישור ) . יזהר תיעד בספר בצורה עשירה ומדויקת את כל הצמחייה של ילדותו, החל בעשבי הבר וכלה באיקליפטוסים, והקדיש תיאור נרחב לפלאי היקרנדה ( ז'קורנדה בלשונו ) . הסיפור "הנמלט" מספר על סוס שמנצל רגע של חוסר תשומת לב ובורח מבעליו . הגיבור, ילד העולה לכיתה ח', מזדהה בכל ליבו עם הסוס הזה, וכמוהו היה רוצה לברוח אל המרחב החופשי, הפתוח . כשהוא מנסה לראות לנגד עיניו את מסלול בריחתו האפשרי של הסוס, הוא מתעכב על הפרדס, על בית הבאר שבו ועל עץ הז'קורנדה המשיר את פרחיו הסגולים : "ושלג נושר של סגול חרישי . שלג של קיץ תכול ודמום . מפל אין-קץ . זה בא וזה בא וזה בא אין קץ . דממת שלגי-סגול . שלג פרחי סגול נושרים . צונחים-גולשים . ומעגל סגול תחוח-תמימות של נושרי זה-עתה על גבי מעגל 33 של תמול נכפש, קשוח קמילות כבויה" . התיאור הזה נפלא לא רק בשל הדייקנות הפרטנית שלו, המשרטטת בין השאר את שכבותיה השונות של הפריחה הנושרת, ולא רק בשל האימאז' המפתיע של שלג קיצי . התיאור הזה נפלא גם בשל הניגוד הגמור המתקיים בין ארעיות הפריחה הסגולה ובין תחושת...
אל הספר