109 קטנה של אנשים על ההיסטוריה של המקום . מתברר, מי שהפך את הבית הטמפלרי לארמון היה הברון הרוסי יוסטינוב, סבו של השחקן פיטר יוסטינוב . הברון קנה את הבית בשנת 1878 , הוסיף לו קומה שלישית ופיאר אותו בשיש שווייצרי ובגן המפורסם . שנים אחר כך שימש הבית גם כמלון, כבית ספר לבנות, היה משכנה של "משטרת פלשתינה" האנגלית ואף בניין משרדים צה"לי . היום משמשים שבעה עשר חדריו כחדרי אירוח, ובלובי מקיימת את אספותיה קהילה יהודית משיחית . בתום חלקו הרשמי של הביקור אני יושב על מדרגת אבן במה שנותר מן הגן, ושב להרהר על עגנון ויצחק קומר שלו . כשחזר עגנון לארץ ישראל מגרמניה, בראשית שנות העשרים, בחר לא לשוב ליפו . הוא התיישב בירושלים וקיים אורח חיים דתי . אבל "הכלב המשוגע" הנושך את יצחק קומר מעיד כי עגנון הבין היטב את הכוחות הלא רציונליים המסתתרים מתחת לסלעיה של עיר הקודש ובין בתי הכנסת שלה . גאונותו הייתה, כמובן, ביכולת הלשונית המופלאה, ביכולת הסיפורית הנהדרת, אבל גם בהבנה עמוקה של הכוחות הפועלים בחברה היהודית-הישראלית . כשכתב את תמול שלשום ( הרומן השלם הופיע באמצע שנות הארבעים, והוא מתאר בהרחבה גם את צמיחתה ו...
אל הספר