103 וחצי האחרונות אינו מגיע לסטודיו, מצייר רק על בדים קטנים שאפשר לעבוד עליהם בחדרו . שמחתי לביקור הזה . כמה ימים קודם לכן, כשהחזרתי ספרים לספריית בית אריאלה, נעצרתי ליד פסלו של קדישמן "עקדת יצחק", המוצב ברחבת מוזאון תל אביב . זכרתי את דבריו של קדישמן על הרקע לפסל ( "אני לא זוכר את הארץ הזאת בלי מלחמות . והאייל, מה לעשות, מוסיף לנצח את יצחק" ) וחשבתי על הפרשנות המקובלת לפסל, המטעימה את העובדה שאברהם נעדר כביכול מזירת ההתרחשות שיצר קדישמן . הסתכלתי שוב ושוב בדמותו האלימה של האייל, ופתאום היה לי ברור לגמרי שאברהם פשוט התמזג עם דמות האייל, וכי נחלי הדמעות של האייל הם דמעותיו של אברהם . שיערתי שליבו של קדישמן אמר לו ברגע מסוים שקל להביע אכזריות אלימה באמצעות אייל יותר מאשר באמצעות אדם . הייתה לי הרגשה ברורה שסוף-סוף הבנתי את הפסל הזה . סיפרתי לקדישמן איך גיליתי מחדש את "עקדת יצחק" שלו . הוא הרים את ראשו הגדול מן הכר ואמר בתוקף : "לא, זה לא זה . באתי לפסל מכיוון אחר לגמרי, מכיוון הרגש . הרגשתי כמו אב שכול, ואינני אב שכול — תודה לאל" . לא הבנתי מדוע דבריו סותרים את הפרשנות שלי, אבל לא היה טע...
אל הספר