97 האלה ודומיהם נבלעו בתוך העיר, והיום אפילו מי שגר בהם כבר לא מכיר את ההיסטוריה שלהם . האבולוציה של העיר מרתקת את רכט, והוא מתעד אותה באנציקלופדיה התל-אביבית בעזרת משוגעים-לדבר כמוהו, שיכון אחרי שיכון, לפעמים בית אחרי בית ( הבית המקורי האחרון של שכונת אפרים, ברחוב מצדה, נמצא ממש מאחורי ביתי, למדתי מן הערך ששלח לי הבוקר ) . "בוא אני אתן לך דוגמה", אנחנו פונים מאבן גבירול לרחוב מאנה . "כאן מימין היה מגרש שהיה ידוע כמגרש הכלניות . המגרש שימש בעיקר למשחקי כדורגל בין היחידות הבריטיות השונות ששירתו בארץ בשנות הארבעים . אחרי מלחמת השחרור אגודת חמד רכשה את המגרש כדי לבנות שיכון לחבריה, עובדי בנק לאומי והבנק האפותיקאי . הם בנו שלושה מבני רכבת בצורת חי"ת, עם גינה גדולה באמצע בנוסח הגינות של מעונות עובדים . מי היום יודע על זה ? " אנחנו נכנסים בשביל הכניסה במאנה 22 ועוברים מתחת לקומת העמודים של הבית . רכט ממשיך לספר על אהרון דוד, האדריכל שתכנן את השיכון, אבל אני מפסיק להאזין, כי סוף-סוף אני מגלה כמה ההיסטוריה של העיר יכולה להיות מעניינת : חמישים מטר מאבן גבירול פתאום אנחנו בגינה נסתרת, בעולם ירוק...
אל הספר