93 אנחנו מצרפים את אהבת השיטוט שלו לשלי . התחלנו היום בגן קריית ספר, עברנו ביהודה הלוי, בנחמני, בבר אילן ובמלצ'ט, ועכשיו, על פי הצעתו, אנחנו בדובנוב, מול המרכז לאמנויות . "מה אתה אומר ? " הוא מצביע על חזית הבניין . הוא מספר לי על קבוצת "תו" החיפאית, שלקחה על עצמה להעניק חזית פוסט-מודרנית לבניין בית הספר כשחידשו את המרכז בסוף המאה הקודמת . הפוסט אכן חוגג כאן . לבניין נוספו חומרים חדשים ( זכוכית, פלדה, בטון חשוף ) , וזוויות אלכסוניות ( שני חדרים על הקומה העליונה כמו פורצים מן הבניין ) . גם הצבעוניות המפתיעה היא חלק מן התפיסה החדשה : החדרים החדשים כחולים, אחד מריבועי החלונות — סגול . לבית הספר המרובע והרציני נוספה קריצה משועשעת . אני מספר לדן על הפואמה "קריית החול" ועל תל אביב המובאת בה ארוזה ומוכנה מעבר לים . האם אני אומר זאת כביקורת על סגנון שאומץ מחו"ל ולא צמח כאן ? הוא תוהה . איני יודע . בסופו של דבר, גם הסגנון האקלקטי המזוהה עם תל אביב של שנות העשרים לא נולד כאן . וגם הבאוהאוס הגיע לכאן על אוניות . לפני פחות משעה טיפסנו על שרידי מבנה בפינת יהודה הלוי-החשמונאים . על פי המדרגות הגדולות...
אל הספר