67 מפלדת אל-חלד, אלא מפלדת קורטן, שגוני החלודה שלה מזכירים לנו שהכול אשליה, שמהחול אתה ואל החול תשוב . צבעי החלודה האלה מכרסמים בנוצריות של הפסל ומחברים אותו לתל אביב, שאימצה אל ליבה מימיה הראשונים את החומר ואת החומרנות . לקראת הצהריים מתכנס הצל כל יום למרגלות הפסל . עכשיו הוא אגרוף סגור שרק בקושי ניתן להבחין באצבעותיו . עוד שעה ושלוש אצבעות נפרשות, צמודות, מצביעות לעבר גבעת עץ השקמה שבפינתה הדרומית-מזרחית של הכיכר . מעכשיו התפרשות הצל היא חד-כיוונית . האצבעות הולכות ומתמזגות לאצבע אחת ההולכת ומתארכת . שמש אחר הצהריים מאירה את הכיכר במפוח של אור מכיוון שדרות בן-ציון ושוקעת לאיטה לאורך השדרות . שלוש הדסקיות כעת הן אצבע ארוכה הממששת את הגבעה ואת השקמה שעליה, ומגששת הלאה מהן אל בתי רחוב הוברמן המשיק לכיכר . עכשיו, בשבע וחצי בערב, המלצרית ב"נחמה וחצי" מביאה לנו תפריט ונעלמת . מן המרפסת של בית הקפה אני רואה איך אצבע הצל הדקה של הפסל מנסה לשמור על פס של אור בינה לבין הצל הגדול של בניין הבימה, ומוותרת . הנה היא נבלעת בגוש הצל הגדול והופכת להיות חלק מן הכיכר המוצלת, מדְרָך למאות כפות רגליים של...
אל הספר