27 שהוא ממתין לאורחים והציע שאישאר . כמה דקות אחר כך הגיעו לדירת שיכון הוותיקים הקיבוצית דליה רביקוביץ, יצחק ליבני ויהושע קנז . ברביקוביץ הייתה במשך הערב איזו עליזות-לא-שמֵחה . איני זוכר דבר ממה שאמרה אז, רק את הרושם הכללי שהיה לי : מה שהיא אומרת בַּפנים לידידיה, אנחנו בקיבוץ אומרים זה על זה מאחורי הגב . בפעם השלישית שמעתי אותה לפני כעשר שנים . יצחק ליבני, בעלה השני שנשאר ידידה הטוב גם אחרי גירושיהם, סיפר לי על בדידותה ושאל אם אוכל לבקרה בערבים מדי פעם . הגעתי לרחוב יהואש 6 בשבע וחצי, כפי שקבענו . על תיבת דואר מספר 3 בשורת תיבות הדואר שבכניסה התנוסס שמה של רביקוביץ . קצת כמו ללכת בלונדון בתחילת שנות השישים, חשבתי, ולגלות פתאום את שמה של סילביה פלאת' על תיבת דואר מקרית, חשופה לקהל אדיש של עוברים ושבים . עליתי במדרגות לקומה הראשונה וצלצלתי בפעמון . לא ידעתי למה לצפות . היא הייתה לבושה יותר ממה שהתחייב ממזג האוויר הקיצי ( "בחורף קר לה, קר לה ממש / קר לה יותר מאשר לאחרים", שמעתי באוזניי שורות מתוך ספר 6 . מראשית הערב שמתי לב : שלא כמו בפגישה בחולדה, טון שיריה השלישי ) דיבורה בערב הזה תאם ל...
אל הספר