25 מספר בגאווה על הארץ האירופית שממנה בא ועל מלחמות ישראל שבהן השתתף . מכל השאלות המתרוצצות בי, אני משמיע רק, "ולא מטרידים אותך פה, לבד ? " "לא-לא . תראה, פה מלאך ופה מלאך ופה . תראה כמה מלאכים פה, שומרים עליי", הוא מצביע סביבו, נרגש כַּילד בסיפורו של עגנון, העוצר את נשימתו שלא לבלבל את מלאכי השבת המנפנפים בכנפיהם ומרעידים את מטפחת השבת של אימו . "רק אני והקדוש ברוך הוא", הוא חוזר, "יותר טוב ככה מאשר לשבת עם עבריינים" . מלימודיי הרחוקים באוניברסיטת תל אביב אני זוכר כי פירוד ובדידות הם עונש וגלות על פי ספר הזוהר המונח לפנינו, ואני שמח בשבילו שמיכאל וגבריאל ורפאל וקפציאל ( מלאך הבדידות והדמעות, עד כמה שאני זוכר ) אורחים לו לחברה . "ואתה, איפה אתה גר ? " הוא שואל בקול נמוך, מנסה לשחזר שיחה שפעם יכול היה לנהל : עכשיו שאתה יודע איפה אני גר, סַפֵּר איפה אתה גר . אני מראה בתנועת ראש לעבר הרחוב הסמוך . "הרגשתי פתאום", כתב עגנון בסיפורו על מטפחתה המופלאה של אימו, "שמחליקים את לחיי . איני יודע אם כנפי המלאכים נפנפו עליי או אם כנפי 4 כאן בשדרה מתחילה לנשוב בריזה של ערב, ומארחי המטפחת נפנפו עליי" ...
אל הספר