19 סתיו בתל אביב ? במפתיע, וללא כל הכנה מוקדמת, סתיו בתל אביב . ככה נפגשנו : היה קריר הבוקר, ובהחלטה של רגע לא המשכתי לחוף הים בירידה מכיכר אתרים, אלא פניתי ימינה לטיילת כדי לרוץ קצת ולהתחמם לפני שאיכנס למים . מאתיים מטר אחרי הפנייה מתרומם צוק כורכר גבוה ומוצק, ועליו רק מעט צמחייה קוצית קודרת . ופתאום מולי, בוקעות מן הסלע ממש, העטרות הלבנות-חיוורות של חבצלות החוף . ידעתי שהן פורחות בסתיו, אבל לא ציפיתי למצוא אותן כאן, תל-אביביות, עירוניות גמורות . אבל הנה, חבורות-חבורות של גביעים לבנים גדולים . ששת עלי הכותרת המסולסלים שלהן משורטטים בעדינות של מכחול סיני בעל שערה אחת . הנה, עשרות חבצלות עולות מן הסלע ממש, בבסיס כל חבורה שרועים העלים הארוכים, הנבולים, של השנה שעברה, כזנב סוס של גבר מזדקן . כשאני מרחיק מעט את המבט : מאות חבצלות נעות לאיטן לרוח הבוקר, כאילו כל צוק הכורכר המכורכם הזה פורח, וכאילו העיר הזאת, היודעת להפוך את הלילה ליום, יודעת גם להפוך סלע לערוגה וסתיו לאביב . וכך ויתרתי הבוקר על הים והפכתי את שחיית הבוקר לריצת בוקר בטיילת החבצלות . הייתה איזו נחמה בגילוי שסלע הכורכר המכוער ה...
אל הספר