חוש הומור בשדרות בן־גוריון

17 להם קפיצים ברגליים, בדיוק כפי שאני זוכר אותם מחצר מכון הזרעים בקיבוץ . ופתאום אין לי שום טרוניות על הגנן העירוני . פתאום, כאילו החלפתי איזה דיסק פנימי, טוב לי בשדרה האלתרמנית הזאת, שיונים ועורבים ועורבנים ודרורים מגיעים אליה כבאים לחצר כפרית . אלתרמן האמין שלא במקרה המילים "עיר" ו"יער" מורכבות מאותן אותיות ממש, ובניגוד לשלונסקי לא ראה מלחמה תמידית בין העיר ליער, אלא דווקא השלמה פורייה . אין לי מושג מי היה הממונה על הגינון בעירייה, אבל ברור לגמרי שמי שאחראי לנטיעת הזיתים והשקמים האלה לא היה גנן "מרובע" אלא אדם בעל חוש הומור אנרכיסטי, מישהו שאמר לעצמו, רוצים שדרה ? יופי, אני אעשה להם שדרה . הוא הרי ידע שעם זיתים ושקמים לא יוצרים שדרה עירונית נקייה ומלוקקת, אלא מובלעת שתשמר את הוויית השדות והכרמים שהיו כאן לפני פרוץ העיר . האיש הזה ידע בבירור שהוא לא יוצר כאן מהדורה חדשה של שדרות רוטשילד, שתוארו בזמנו באוזני הברון רוטשילד כגרסה עתידית של בולוואר פריזאי מהודר . אין ספק, שדרות רוטשילד נקיות יותר, גזוזות ומגורפות עד דק, ולא מטנפות את נעלי הספורט כמו השדרה הזאת, אבל באוויר הבוקר הקריר של ת...  אל הספר
עם עובד