3. כאב שתי המולדות

] 57 [ שלושה ביל"ויים בינתיים בגדרה היו התפתחויות חיוביות שנגעו למינויו של אברהם מויאל, סוחר עשיר יליד הארץ, בן למשפחה יהודית ממרוקו, כאחראי על המושבות הנתמכות על ידי חובבי ציון . מויאל דיבר ערבית, הכיר היטב את מנהג הארץ ואת נבכי הביורוקרטיה העות'מאנית וידע להתנהל בחוכמה מול השלטונות . הוא הצליח לקדם את ענייני גדרה ולבלום את התנכלויות השכנים הערבים מקטרה הסמוכה, שהיו ממהרים להלשין לשלטונות על כל ניסיון בנייה בלתי חוקית במושבה . אך המזל הרע של הביל"ויים המשיך לרדוף אותם : כמו קרל נטר, שרצה להיטיב עם הביל"ויים ומת פתאום, גם מויאל חלה ומת, ולא נמצא איש אחר שידע להלך עם השלטונות כמוהו . גדרה לא קיבלה רישיונות בנייה עד 1888 . "בלי בתים אין מושבה", כתב 88 חלה השתפרות ביחס הוועד של חובבי ציון אל הביל"ויים חיסין ביומנו . בגדרה, יתר אמון ויתר נכונות לעזור . אך בעיית הרישיונות לבנייה לא נפתרה בשל מצוקה כספית של הוועד . במכתבים של חיסין לדובנוב יש תערובת של מידע עדכני על הקורה בגדרה ובראשון לציון, ואף במושבות האחרות, עם מידע על מה שכינה חיסין "המצב הרוחני" . חיסין היה מאוכזב מחבריו בגדרה . "הביל"...  אל הספר
עם עובד