[ 53 ] לשון את הטעויות בדקדוק או לפחות יציע שינויים . לכן יש לך מעין רשת ביטחון . כל כך הרבה תלוי במריצה האדומה, כפי שאמר ויליאם קרלוס ויליאמס — בעיקר אם היא עומדת לבדה בקצה השורה . ויחד עם זאת, משפט עלול ליפול קורבן לנוקדנות יתר . דקדוק מדוקדק עלול להאט את המשפט — וגם את המריצה . רצף מושלם של מילים עלול להישמע מאולץ כל כך . מדי פעם בפעם עלינו להתעלם מריבוי הפסיקים בהסגר של תמורה, למשל, או לשבש את סדר המילים במשפט . לפעמים אנחנו שוגים בכוונה . אולי לא חשוב במיוחד לדעת את ההבדל בין משפט עיקרי למשפט משועבד, אם מבינים את ההבדל בחוש . לפעמים כדאי לוותר על מירכאות כפולות . ניו יורק טיימס במקום "ניו יורק טיימס", אאוט במקום "אאוט" . לפעמים אנחנו כותבים משפט לא תקני, אבל המשפט שר . והשאלה היא : מה את מעדיפה להיות, אורניתולוגית או ציפור ? הסופר חש בדקדוק במקום לדעת אותו . והתחושה הזו נובעת מקריאה טובה . אם קראת מספיק, הדקדוק יבוא . השפה עצמה — צחצחותה — חשובה בסופו של דבר פי כמה וכמה מן המשמעת שמשטרת הטהרנים מבקשת להטיל עליה . מילה .
אל הספר