פרק 8. נהר האש

] 161 [ נ ה ר ה א ש ויורד בנהר, למעט שלוש שנים שעשה בלוב . בהתחלה עבד עם אביו, ואחר כך לבדו . הוא יודע הכול על מכונות, על מחצבות אבן ועל סירות . הוא לא יכול להעלות בדעתו חיים אחרים . כשבנו את סכר שערי הברזל, הוא השיט לאתר סלעים מהמחצבה בגולובק . ״הבאנו סלעים לכבישים על הגדה ולסכר . בנינו את הכול . . . ״ הוא אומר . הסכר לא גרם הרבה נזק ? כן, הוא מודה . בייחוד בגדה הנגדית, בסְטָרָה פָּלַנְקה . גובה פני הים היה נמוך שם בשישה מטרים . הרבה אדמה חקלאית טובה אבדה . הוא והבן שלו מעורבים כיום בתיקון גשרים ובבנייה . אחרי שנאט״ו הפציצו את הגשרים הסרביים באביב 1999 , הוא קיבל הרבה עבודות בנייה . יש לו שתי סירות עם עגורנים שהוא משכיר, ״הכי גדולות בסרבייה״, הוא אומר בגאווה . אחת שוקלת 419 טונות ונועדה בייחוד לבניית גשרים . ״עכשיו אנחנו הולכים בעקבות הסינים . רק אתמול חתמתי אתם על חוזה לבניית הנמל החדש בקוֹסטוֹלָק״ . לסינים יש גם תכנית לבנות גשר חדש ממש על הדנובה . חברה אחרת מתחרה בו על אותה עבודה, אבל הוא בטוח שיזכה . אנחנו יושבים ושותים קפה בבר בנמל של ראם, בהמתנה למעבורת מפלנקה — יאבוֹר , סירת גרר...  אל הספר
עם עובד