] 596 [ ה אב ה מייסד לא עודדה בהמעטה . מן ההכרח היה להרחיב את הסיפור, לתת לתקווה את המרחב הדרוש לה . בתחילה התמקדו חיים וורה באפשרות שבנם מסתתר אי-שם בצרפת . אפילו אם נפל שם בשבי, יעבור בוודאי זמן רב מאוד עד שיגיע ממנו אות חיים . אחר כך הייתה האפשרות שמייקל הוא שבוי מלחמה יותר מרצויה, שהרי אם הוא שבוי, הוא מוגן על פי אמנת ז׳נווה השלישית ( 1929 ) , ז׳נווה שווייצמן כה האמין בה . בחורף - אביב 1942 כבר הייתה קבוצה לא קטנה של חיילים יהודים בצבא הבריטי, רובם ככולם ארץ-ישראלים, בשבי הגרמני זה כשנה מאז נפלו יוון וכרתים בידי הגרמנים באפריל - מאי 1941 . כבר נודע שכמה מהם מוחזקים סמוך למקומות שאט-אט נחשף שהמתרחש שם רע מכל דמיון . אך הם שם וחיים . השבויים הבריטים, בייחוד הקצינים שבהם, עמדו ודרשו שוויון ביחס אל כל השבויים של הצבא האימפריאלי, בייחוד שעה שהיה ברור להם שהיהודים עלולים ״לזכות״ ליחס מיוחד . לוורמאכט ולנאצים בכלל היה כדאי לשמור על אמנת ז׳נווה גם בימי השיא 3 הנפלאים של המלחמה מבחינתם . סיפור השבי, מעודד ככל שהיה, לא מנע מווייצמן לאמץ גם את הצעתו של סטפן וייז שבאה מן הצד האחר של האטלנטי, מ...
אל הספר