פרק 18: מלקולם מקדונלד האהוב השנוא

] 524 [ ה אב ה מייסד שהממשלה, כפי שכבר היה ברור באביב 1938 , נסוגה ממנה למרות התנגדותו של שר המושבות . וייצמן, שלא ידע על החלטת הממשלה כבר בינואר 1938 לסגת למעשה בשקט מרעיון החלוקה, מאס לא רק באורמסבי-גור, יקירו 2 לשעבר, הוא חדל להאמין בממשלה כולה . וייצמן, אז ברחובות, הגיב באיפוק יחסי לידיעה על מינויו של מקדונלד הצעיר שמסרה לו באפי המרושתת היטב : ״שמחתי לשמוע״, כתב לבאפי . היא עצמה כתבה דברים מפורשים, מן הסתם ברוח וייצמן : לא יכול להיות מינוי טוב יותר מנקודת ראותם של היהודים . אם היה אורמסבי-גור בכיר תלמידיו-מעריציו, מלקולם היה לו כבן . שר המושבות החדש לא היה יתום, בהחלט לא, היה לו אב ביולוגי, רמזי מקדונלד, ראש ממשלה ב- 1924 ושוב בשנים 1929 - 1935 . בכל זאת אימץ מלקולם את וייצמן כאב פוליטי, מורה דרך מוסרי וכמי שאפשר ללמוד ממנו כיצד להתהלך עם אנשים . מלקולם נשבה בחוטי הכריזמה של וייצמן . השניים נפגשו לראשונה, כאמור לעיל, על רקע משבר פספילד בשנים 1929 - 1931 , ומאז היה וייצמן למלקולם מגדלור פוליטי ומדיני ולא רק בשאלות פלשתינה - א״י שהייתה במרכז הווייתו של וייצמן אך לא בהכרח בזה של מקדונ...  אל הספר
עם עובד