] 507 [ מח יר היוהרה או כך, באפי נאלצה להבריק לירושלים שישנו מיד את הצופן . וייצמן עצמו כלל לא נבוך . נהפוך הוא, הוא ראה בהעברת המכתב עם הצופן מעשה אמון בין מי שיושבים באותו צד של המתרס והודיע לאורמסבי-גור כמה שעות אחרי שנפגש עימו כי ״נזכר״ שהעביר את המכתב עם הצופן וביקש ממנו להשמיד את המכתב לאחר שיקרא בו, משל היה שר המושבות אחד מאנשיו, שהרי כך צריכים היו הדברים לעבוד לפי וייצמן . כך החלו צ׳רצ׳יל והוא את המסע המשותף בראשית ימי המנדט . לא כך חשבו בסביבתו הקרובה של וייצמן ומובן שלא בעלי בריתו החדשים והנרעשים בארץ . דומה שיותר מרשלנות חשף המעשה את הלוך רוחו של מי שהיה סבור שלהיות בריטי 14 טוב פירושו להיות ציוני טוב . אורמסבי-גור מונה לתפקידו בסוף מאי 1936 ובאמצע יוני החל לעבוד . וייצמן יצר את הרושם שהנה הוא עצמו עומד לנהל את ענייני פלשתינה - א״י במשרד המושבות . באפי טרחה להזהירו : אל תגזים, מה שנראו לכאורה תנאים יוצאים מן הכלל עלולים, אם תאבד את המידה הנכונה, לעבוד לרעתך . הוא לא שעה לה, חף מהזהירות היחסית מול תלמידו האחר, מלקולם מקדונלד — שנה קודם לכן . יום לאחר שהתמקם אורמסבי-גור במשרדו...
אל הספר