פתח דבר

] 10 [ ה אב ה מייסד דאון שחיפש ומצא את זרמי האוויר הנכונים של ההיסטוריה, אלה שאין להחמיצם כדי לרכוב עליהם אל היעד . הוא אף ידע לנטוש זרמים אלה בשעת הצורך כשסבר כי הם מובילים להתרסקות . אחר כך, בלא הכוח הדוחף של הרלוונטיות, הוא נסחף אל גורלו במעבה הזיכרון . ה״מה״ וה״איך״ משולבים זה בזה . וייצמן לא היה רק מנהיג לאומי עתיר הישגים, הוא היה אדם, על יתרונותיו וחסרונותיו . אדם, כל אדם, הוא ישות מלאה הבאה במגע עם המציאות הסובבת אותה, המגע הזה יכול להיות מוצלח פחות או יותר . מול התנאים החיצוניים המשתנים תדירות אדם מציג פנים כאלה ואחרות המגלות לעיתים סתירה ברורה . המציאות שבה פעל וייצמן לא זימנה לו על פניה מעמד רשמי אפקטיבי . במחנה היהודי הציוני לא עמדו מאחורי וייצמן מפלגה, מדינה או ארגון רב-לאומי בעל עוצמה כמו חבר הלאומים בשעתו או האו״ם שבא על מקומו . אפילו מסורת של התנהלות מדינית או דיפלומטית ריבונית לא עמדה לשירותו . האם עמד וייצמן לבדו מול ההיסטוריה ומול אומנות העיתוי הפוליטית, המדינית והדיפלומטית ? ואם לא, מי ומה חברו אליו ? האם היו אלה תעוזה, שכל, עבודה קשה, אולי מזל שפילסו את דרכו ? והיכן...  אל הספר