] 254 [ בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי מתעוררות בהכרח בשאלה מיהו בדיוק הכי פחות מועדף בכל רגע נתון . בכל פעם שאנדרדוג נעשה אוברדוג, צריך לחשב הכול מחדש . נחוץ מעקב מתמיד אחר התפקידים — ומי יבצע את המעקב ? כמו שציין מרלו-פונטי במאמרו “סארטר ואולטרה-בולשביזם״, סארטר עצמו לא דבק בעיקרון שלו . כשעומת עם מבטיהם של הלא מועדפים בבתי הכלא של סטלין, הצליח זמן רב להתעלם מעיניהם המאשימות והסביר 2 אבל אולי רעיון “המבט״ לא נועד מעולם מדוע יש מקום להתעלם מהן . להיות הגיוני ועקבי . בדיוק כמו הפילוסופיות האתיות של לוינס ווייל, שבהן הדרישות שמציב לנו מבטו של האחר הן באופן תאורטי אין-סופיות בהיקפן, כך אידיאל אינו נעשה פחות מעורר השראה רק מפני שאי אפשר לדבוק בו . “עיני הפחות מועדפים״ של סארטר היא אתיקה רדיקלית כמו האתיקה המכוונת-לאחר של לוינס ורדיקלית יותר מהקומוניזם . הקומוניסטים מאמינים שרק המפלגה יכולה להחליט מה נכון . למסור את המוסריות להמוני עיניים אנושיות ונקודות מבט אישיות הרי זה לפתוח פתח לכאוס ולאבד את האפשרות לחולל מהפכה אמיתית . סארטר התעלם מקו המפלגה וחזר 3 הוא לא הצליח להיות מרקסיסט להיות אותו ע...
אל הספר