] 122 [ בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי 1 כך הרגישה גם בובואר ואמרה לסארטר, “ברור שצרפת פשיזם בצרפת ! ׳״ במלחמה תהיה גרועה יותר מצרפת בשלטון הנאצים, לא ? ״ אבל סארטר, שראה את הנאצים מקרוב, לא הסכים . כרגיל, דמיונו סיפק פרטים מזוויעים : “אין לי שום רצון שיכריחו אותי לאכול את כתביי . אני לא רוצה שיוציאו 2 את עיניו של ניזן בכפיות״ . ב- 1938 העזו רק מעטים לקוות להקלה . היטלר סיפח את אוסטרייה במרץ . בספטמבר הפנה את תשומת ליבו לחבל הסודטים בצ׳כוסלובקיה, אזור בעל אוכלוסייה גרמנית גדולה, ובו מורביה, מולדתו של הוסרל . מנהיגי בריטניה וצרפת, נוויל צ׳מברליין ואדואר דאלאדיֶה, נענו לדרישותיו הראשוניות, ולצ׳כים לא הייתה ברירה אלא להסכים . היטלר ראה בכך עידוד להמשיך הלאה, ולכן ב- 22 בספטמבר עמד על זכותו לכבוש את החבל כיבוש צבאי מלא, שלמעשה יפתח לו את השערים לשאר שטחה של צ׳כוסלובקיה . עקב כך התחולל מה שנודע ברבות הימים כמשבר מינכן : שבוע שבו הקשיבו אנשים לרדיו וקראו עיתונים בחשש שמא תוכרז מלחמה בכל שעה, פשוטו כמשמעו . בעיני צעיר אקזיסטנציאליסטי הנוטה לאינדיבידואליזם הייתה המלחמה עלבון עילאי . היא איימה לסלק...
אל הספר