] 88 [ אנטומיה של רצח עם אבל עוד קודם לכן, כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה ב- 11 בנובמבר 1918 , כמה מן היהודים שנמלטו מבוצ'אץ' בימי הקרבות החלו חוזרים לאיטם לעיר . חיילים יהודים ששוחררו מן הצבא או ממחנות שבויים היו אף הם בין השבים . רבים מהם היו תשושים, מבולבלים, מרוששים והלומי קרב . הכמיהה לתקווה חדשה הייתה עזה : אולי לא עוד אמונה בביאת המשיח, אבל למצער השתוקקות למטרה ולחזון שירוממו את רוחם של האומללים . הצהרת בלפור מנובמבר 1917 , שְבה הבטיחה ממשלת בריטניה לתמוך ב"הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", עדיין הדהדה ברחבי מזרח אירופה . אחרי המלחמה זימן הציוני הצעיר צבי הלר אספה של יוצאי בוצ'אץ' בווינה ודרבן את מאות הנוכחים בה להגר לפלשתינה . יהודי בוצ'אץ' ומחוז טרנופול ( Województwo tarnopolskie ) גילו עניין גדל והולך בציונות ובהגירה לפלשתינה . העלייה הייתה לב ליבו של המפעל הציוני ; ובהקשר זה סייעה בידיו, בראש ובראשונה, חוות ההכשרה, אשר, לדברי הלר, סיפקה לעולים לעתיד את ה"הכנה [ ה ] רוחנית ו [ ה ] הכשרה 1 הציפייה [ ה ] חקלאית" הנחוצות למעבר מחיי עיירה בגליציה לקיבוצים בארץ . מודעה על תפיל...
אל הספר