] 320 [ ולמרות שכבר היו אינטרנט, מים זורמים ואפילו תנור אפייה, עדיין הזמן זרם לאט-לאט-לאט . אבל דבר אחד היה ברור — שיוונאנדי לא תצליח לפרנס אותנו בישראל . להרוויח כסף ברופי ולשלם בשקלים — פשוט לא עובד . לילה אחד שכבתי במיטה על המרפסת תחת שביל החלב ובהיתי בכוכבים . קונסטלציית אוריון, הצייד הגדול, זרחה בכל הדרה במרום השמיים . לידה קונסטלציית הכלב הגדול והכלב הקטן, יושבים על רגליהם האחוריות ומחכים ללטיפה של הגבר החזק והמדויק הזה . אוריון היה כל כך יהיר ובטוח בעצמו כצייד הגדול ביקום, שהוא איבד מערנותו . עקרב קטן עקץ אותו בעקבו, הרג אותו וגרם לו להיתלות במרכז השמיים . זו גם הסיבה שמזל עקרב וקונסטלציית אוריון לעולם אינם נראים יחד בשמי הלילה . אבל הלילה אוריון זהר . כתפיו הרחבות, הנדן שעל מותניו, הקשת היציבה בידו, כולם כמו פיארו את ה-צייד בכל רמ"ח איבריו . ייעוד . שוב המילה הזו שרודפת אותי כבר שנים . ייעוד . אוריון יודע מה הייעוד שלו . זה יותר מייעוד . זו ממש ההגדרה שלו . כשהוא קם בבוקר, הוא לא שואל את עצמו מה הייעוד שלו . הוא קם לצוד . הבטתי בכוכבים הזוהרים מעליי ושאלתי את עצמי, ואני, מה אני...
אל הספר