] 304 [ גבוהה שהנופים בחלון נמרחים כאילו צוירו בצבעי מים מימיים מדי . הכול כחלום . בתחנת הרכבת בפרפיניון מחכים לי שרונה וקלוד . שרונה חברתי הוותיקה והאהובה . נפגשנו על מטוס בדרך להודו . נולדנו באותו יום, אבל בהפרש של עשרים שנה . שתינו אוהבות שירה, חלומות וזו את זו . שרונה חיה חיים של נדודים ומתגוררת כרגע עם החבר שלה קלוד, פסל צרפתי, בפירנאים הצרפתיים . אנחנו נוסעים ברכב המקרטע שלהם ומתחילים לעלות במעלה הפירנאים . הנוף ההררי משרה עליי מיד תחושה של בית . בית מוכר ולא מוכר . משהו מאוד זר בכבישים המודרניים והחלקים, בכרמים המדויקים ובניקיון בצידי הדרכים . גם בהודו וגם בישראל אני גרה בהרים . בהרי ההימלאיה הכבישים מפותלים וקופצניים, הכניסות לכפרים מלוכלכות, ובשדות גדל אורז . בחוקוק נוף מדברי, צהוב, שדות חיטה, גדילנים ועקרבים . הפירנאים ממש לא דומים למשהו שהכרתי קודם . הסתיו עוד לא החל, והקיץ עוד לא הסתיים . מזג אוויר מושלם . שמיים כחולים, כבשים שמנות, כלבי רועים אציליים וניקיון אירופי . הר קניגו המושלג כל השנה מתנשא מעל לכל . יופי מהסרטים . אחרי נסיעה של כשעה וחצי אנחנו מגיעים למקום שנקרא סֵק...
אל הספר