] 286 [ בשדה התעופה באיסטנבול, בדרך לישראל, מאיה קראה לי בהתרגשות לראות קופסה מיוחדת שהיא מצאה תלויה על הקיר . “אימא, אימא, בואי, אני חייבת להראות לך משהו . תראי ! מהקופסה הזאת יוצא חורף ! ! " היא התכוונה למזגן שהיה תלוי על הקיר . מקסים, חשבתי לעצמי . ממש מוגלי קטנה . היא ראתה מזגן כשהייתה בחוקוק, אבל ילדה בת שש וחצי לא זוכרת את שנותיה הראשונות . מאיה העבירה את כל ילדותה על נהר, בג'ונגל ובין הרי הימלאיה גבוהים . היא ראתה מראות שרוב הילדים בעולם לא ראו מימיהם . חוותה את הטבע בכל עוצמתו ודממתו . ברוכה הבאה לעולם, גוזל שלי . ברוכה הבאה לעולם החשמל, לעולם הדיגיטלי ולרעש המתמיד . משדה התעופה נסענו לחוקוק באוטובוס . עיני הבנות היו חולמניות . הכול היה חדש, זר ומוזר . עצי הזית החליפו את עצי המנגו העתיקים . כבישי אספלט מעולים החליפו את שבילי העפר . הכינרת החליפה את הגנגה . עיניי בערו משמחה . בית . הביתה . הרגשתי בערה פנימית חזקה מכל מחשבה . כל גופי דגדג בשמחה של שיבה הביתה . ארבע שנים בהימלאיה, קרוב-קרוב לשמיים, התחלפו במהירות מסחררת בתחושה עמוקה של קרקוע . ממצב של ריחוף של כמה סנטימטרים מעל לא...
אל הספר