פרק 18: עלינו ועל חיות אחרות בשיוונאנדי

] 219 [ הזה מעוצב בדמות יושביו . מאמץ גדול וטכניקה מורכבת רחוקים מכאן כמו הכוכבים בשמי הלילה . הטכניקה פשוטה, המאמץ אפסי והדיג מספיק לכדי הזנת משפחה יחידה . בלילה הדייג קושר אבן לקצהו של חוט דיג . הקצה שהאבן קשורה אליו נזרק לנהר . הקצה השני מלופף סביב סלע קטן על גדת הנהר . הדייג קושר על חוט הדיג לולאות, והן מתהדקות כשהדג מנסה להימלט . בבוקר הוא מגיע ומוציא את החוט . בדרך כלל יש על החוט שניים – שלושה דגים . הבוקר היו על החוט ארבעה דגים יפהפיים מסוג גולדן מאסיר . נראים קצת כמו סלמון, עם משיחות של צבע זהב נוצץ על עורם . דגים חזקים ששוחים נגד הזרם ומטילים ביצים במעלה פלגים קטנים . “נמסטה", אני אומרת לדייג . “נמסטה דידי", הוא עונה . “בהוט מצ'לי הו גאיה אאג'" . בעברית הייתי אומרת : “תפסת הרבה דגים היום", אבל בהינדית, כמו האנשים עצמם, השפה היא סבילה . לא פעילה . הדייג לא תופס דגים . הדגים נתפסו . בתרגום חופשי מה שאמרתי הוא : “הרבה דגים נהיו היום" . כך בהינדית וכך גם בהינדואיזם . אם הקארמה של הדגים הייתה להיתפס, ואם הקארמה של הדייג הייתה לתפוס אותם, הרי שהם יידוגו היום . אין אחריות אישית ישירה...  אל הספר
עם עובד