] 181 [ הגענו לשכונת המגורים של הוריו של שאלב בגורגאון, שהיא מעין הרצלייה פיתוח של דלהי . גורדי שחקים של חברות הייטק בין-לאומיות, בנייני מגורים גבוהים וקניונים שלא היו מביישים שום קניון במערב . פושי חיכתה לנו בציפייה דרוכה ליד מעלית הבניין, מחזיקה את עצמה בקושי מלהתנפל על מאיה בנשיקות ובחיבוקים . אבא של שאלב, שהוצב בתפקיד מטה בדלהי, שמח מאוד להיות שוב בחברתנו . גם מאיה הייתה שמחה . ליבה הטהור התרגש מכל ידית חדשה של כל דלת . אני הרגשתי איך עולמי הלך וחשך עליי . ליבי התקשה לנשום בעיר, בחוסר התנועה, בבטון, באוויר המזוהם . לאחר כשבועיים שאלב הגיע . הוא היה עייף מנהיגה רצופה של שבועיים מלדאק לגורגאון, אבל היה שמח ואופטימי כהרגלו . מאיה ואני כבר נכנסנו לקצב העירוני, לחיי היום-יום המשעממים לעייפה של עקרות בית בגורגאון . קמים בבוקר, מקפלים את המזרנים מהרצפה . מתרחצים, יורדים לקנות חלב וירקות, עולים למעלה . אימא של שאלב מנהלת את הבחורה הבנגלדשית שבאה לשטוף כלים, את הבחורה הבנגלדשית האחרת שבאה לנקות את הרצפה, את הבחורה הבנגלדשית השלישית שבאה לנקות את חדרי המקלחת והשירותים ואת הבחורה הרביעית שבאה...
אל הספר