] 151 [ אני שייכת לזרוע המבצעת . יש אנשים שיושבים בכנסת ובממשלה ומחליטים החלטות, ויש מי שגורמים להחלטות האלה לקרות . אבל מה קורה אם ההחלטות המתקבלות נוגדות את דעתי, נוגדות את הקריאה הפנימית שלי . את צו המצפון שלי . אני הרי שייכת לזרוע המבצעת . ההשקפות שלי לא רלוונטיות . ואני הרי לא הורגת אנשים . אני הרי לא פוגעת באנשים . אני רק משרטטת עבור חיילים את הדרך ההנדסית הנכונה ביותר לתקן את הכנף, את הקורוזיה . אני בסך הכול . בסך הכול מה ? אני בסך הכול כמו כולנו . משלמת מיסים, שותפה . חיה במדינה . אוהבת אותה . אוהבת את האנשים . עובדת למחייתי . אבל שוב אני מוצאת את עצמי עומדת על המסלול צופה במטוסים הממריאים לעוד משימה . וקוראת עיתונים . ורואה את המראות . ושומעת את ההחלטות . ומבצעת את הפקודות . הכי טוב שאני יכולה . והזמזום בליבי והרחש בנשמתי מקשים על הביצוע . מקשים על ההנאה מהלחם הטרי בחדר האוכל . מהטיול של היחידה לצפון . מה אני עושה כאן ? אני יודעת מה אני עושה כאן . אני עתודאית . בגיל שמונה עשרה למדתי הנדסה . בגיל עשרים ושלוש התגייסתי . שירתי במטה חיל האוויר . ניהלתי פרויקט הנדסי מורכב . אני מיו...
אל הספר