] 115 [ ובין נגיעת יד אדם . כל כפר נראה כנס ירוק בתוך צחיחות זהובה . את גבולות הכפר מכתרים עצי צפצפה העומדים כחיילים, ובתוך הכפר עצי משמש ואגוז מלך, שדות חיטה, תפוחי אדמה וירקות . בתים גדולים מסוידים לבן מקשטים את הירוק באנושיות רכה . צעד אחד החוצה מהכפר, ובכל כיוון רק אבנים וחול . חודשיים אני נושמת פנימה את חבל הארץ היפהפה הזה, מתוודעת לאנשי לדאק העדינים ולדרכיה הבודהיסטיות . אני מטיילת במדבר בין כפר ציורי אחד למשנהו, לומדת לכתוב ולקרוא לדאקית ונשבית בחמלה של אנשים החיים בארץ דלת משאבים . עד שנות השמונים כמעט לא הייתה גישה ללדאק . לא היה כביש שהצליח לחצות את שרשרת הרי ההימלאיה האימתניים בדרך אליה . הדרך היחידה להיכנס או לצאת הייתה בהליכה ברגל . מסע של שבועות דרך מעברים מושלגים מהגבוהים בעולם . בזכות הבידוד השתמרה לדאק על תרבותה העתיקה והעדינה . כל מעשיהם של אנשי לדאק נעשים תחת כנפי הבודהיזם הטיבטי, ועיקר השראתם מהמנהיג הרוחני של העם הטיבטי הדלאי לאמה . יום אחד לילי, חברה אנגלייה שהכרתי בלדאק הפצירה בי להצטרף אליה ואל שני חבריה ליום לימוד שיט בקיאקים על נהר האינדוס . לא רציתי . מאז המפ...
אל הספר