] 39 [ “אפשר להיכנס ? את עסוקה ? " שוב מרגישה את נִשמתי נעתקת . גם הנשימה חומקת ממני . מה הוא עושה פה ? הוא לא אמר שהוא גר איפשהו בדרום השרון ? מה הוא עושה כאן בחיפה ? כבר נפגשנו שלוש פעמים מאז אותו היום בבת ים . בכל פעם באתר מצנחי רחיפה אחר . לפי כיוון הרוח . באתר של מבוא חמה ניגש אליי עידו, מדריך אחר שהיה עם אלעד באותו יום . “מוכנה להמריא ? " שאל אותי . ברור שמוכנה, חשבתי, אבל לא איתך, אחי . “כן, רק תן לי עוד רגע", עניתי . פתאום אלעד עמד לידנו . “עידו ? מה אתה חושב שאתה עושה ? " שאל וצליל של חיוך בקולו . “רק לי מותר לעזור לתלמידה המצטיינת שלנו להמריא . אני גיליתי אותה עוד בבת ים", אמר וחייך את עיניו לפסים דקים . “לא, לא עסוקה . בוא . כנס", אני סוגרת את הדלת אחריו . “שב", אני אומרת ומורה לו על הפוף . הוא מתיישב ושוקע לתוך הפוף מעבר למצופה . קם, מסדר את הפוף ומתיישב שוב . ושוב שוקע עמוק מדי . “לא עובד הפוף שלך", הוא אומר, קם בשלישית ומסדר את הפוף . קופץ קפיצה קטנה ומתרסק עליו . צליל פיצוץ עדין נשמע . הפוף נקרע, ואלפי כדוריות קטנטנות של קלקר קליל מתעופפות החוצה . “אוי, סליחה ! איך עשיתי...
אל הספר