אקסיוגרפיה: המרחב האתי בסרט התיעודי

] 414 [ א מ ת א ו ח ו ב ה להם, וציפיות הקהל אינן סובבות סביבם . אפשר אמנם למצוא מציצנות, פטישיזם, ונרקיסיזם, אך רק לעיתים רחוקות הם תופסים את המעמד המרכזי שיש להם בנרטיב הקלאסי . בהקשר זה ההבדל בין קולנוע עלילתי לקולנוע תיעודי דומה להבדל בין הארוטי לאתי, הבדל שממשיך לאפיין את התנועה של האידאולוגי בתוך האסתטי . אפשר להקביל בין הניתוח הפמיניסטי והפסיכואנליטי שמאלווי מציעה לארוטיקה ההוליוודית : מחיר העונג האסתטי בתוך הכלכלה של מערכת זו, ובין הניתוח של אתיקה תיעודית — מחיר האפיסטפיליה או התשוקה לידע בתוך הכלכלה של מערכת זו . בשני המקרים ההצטלבות של האידאולוגיה — הדרכים שבהן הצעות שמערבות יחסים דמיוניים, הייררכיים והגמוניים נרמזות בנוגע ליחס הצופה לעולם — עם המבנים הצורניים של הטקסט משמשת מוקד לניתוח . הבה נעיין בהערתה הבאה של מאלווי : "הצפָנים הקולנועיים, בשחקם על המתח שבין הסרט כשולט על ממד הזמן ( עריכה, נרטיב ) ובין הסרט כשולט על ממד המרחב ( שינויים במרחק, עריכה ) , יוצרים מבט, עולם ואובייקט, ובכך 2 — האם לאהם מפיקים אשליה התפורה לפי צרכיה ומידותיה של התשוקה" נוכל לשכתב הערה זו במחשבה על...  אל הספר