אוטו־אתנוגרפיה: מסעות העצמי

] 224 [ א מ ת א ו ח ו ב ה מבחינה חברתית — מישהו שמגלה את עצמו בסדרה משתנה של אנשים אחרים, בטופוגרפיה של רחובות העיר ובפרטים של חיי היום-יום . התאוריה, הפילוסופיה והחיים האינטלקטואליים לא הופרדו מחוויית המודרניות שלו עצמו, וזהותו כיהודי גרמני נוכחת בכתיבתו בבחינת ניסיון ולא כמהות . סוזן באק-מורס טוענת ש"בנימין הבין את חייו שלו בסמליות כמשל למציאות החברתית וחש בכל מאודו שאיש אינו יכול להתקיים קיום שלם או חיובי 3 בעולם חברתי שהוא לא שלם ולא חיובי" . האוטוביוגרפיה והאתנוגרפיה, כסוגות ספרותיות, חולקות שתיהן "מחויבות לאקטואלי", ומייקל פישר טוען שיש לראות ב"אוטוביוגרפיה 4 אוטוביוגרפיה היא טכניקה האתנית" מודל לאתנוגרפיה הפוסט-מודרנית . של ייצוג עצמי שאיננה צורה קבועה, אלא היא נתונה בהשתנות מתמדת . הוא מתאר את "האוטוביוגרפיה העכשווית" כחקירה של הזהויות המקוטעות והמפוזרות של החברה הפלורליסטית בשלהי המאה העשרים . בהקשר הזה האוטוביוגרפיה האתנית היא "אמנות זיכרון" אשר מגינה מפני נטיית ההאחדה של התרבות התעשייתית המודרנית . יתרה מזאת, האוטוביוגרפיה נעשתה כלי רב-עוצמה של ביקורת תרבות, ובמובן הזה היא מ...  אל הספר
עם עובד