מראות ללא זיכרונות: אמת, היסטוריה והקולנוע התיעודי החדש

] 184 [ א מ ת א ו ח ו ב ה כ"היעדר עומק מסוג חדש, על שלוחותיו, הן ב'תיאוריה' העכשווית והן בכל 2 לדידו של ג'יימסון,התרבות החדשה לחלוטין של הדימוי או הסימולאקרום" . התוצאה של תרבות הדימוי הזאת היא היחלשות ההיסטוריוּת . ג'יימסון מבכה את אובדן הנרטיבים הגדולים של המודרניות, שלשיטתו אפשרו בעבר פעולות פוליטיות של פרטים בשם האינטרסים של מעמדות חברתיים, וטוען שכנראה אין עוד אפשרות לייצג אינטרסים "ממשיים" של עם או של מעמד על רקע תשתית מוצקה של תנאים חברתיים וכלכליים . אף שלא כל הוגי הפוסט-מודרניות מוטרדים כמו ג'יימסון מאובדנו לכאורה של הרפרנט, מהאי-ודאויות של הייצוג שנלווה אליהן לכאורה שיתוק של הרצון לשנות, רבים חשים כמוהו שאכן, מפעלי האמת והתבונה של עידן הנאורות הגיעו אל קיצם . ואם ייצוגים — חזותיים או מילוליים — אינם מתייחסים עוד לאמת או לרפרנט שנמצאים "שם בחוץ" בשבילנו 3 דומה שאנחנו מושלכים לתוך מצב "פה בפנים", בלשונה של טרין מין-הא, משברי קבוע של שיקוף עצמי בייצוג . ה"מראה עם זיכרון" מפעם אינה יכולה עתה אלא לשקף מראה נוספת . אולי מפני שבעבר האמינו כל כך ביכולתה של המצלמה לשקף אמיתות אובייקטי...  אל הספר