שער רביעי: רגע אחד, שֶׁקֶט: מסע החיפוש האפיסטמולוגי ו(אי) אפשרות הנבואה בשירתו המוקדמת של נתן זך

ע ו ד ! , 359 לַיְלָה בָּשֵׁל . יָרֵחַשֶׁל מַיִם שָׁט בַּאֲוִיר הַסְּתָו . הָאוֹר מִסְתַּיֵּם בִּבְדִידוּת ( "לילה בשל", שם, עמ' 61 ) על דרך ההנגדה, שורות הפתיחה של שירים שונים התאפיינו על ידי סגנון ומקצב, שהיו באורח מופגן חסרי עידון, נטולי "ניגון", עומדים על סף העילגות . הניגוד בין שתי הפתיחות בלט כל כך עד שהוא כיוון את הקורא להבנת הכותרת של קובץ השירים המאוחר יותר כאילו באה להדגיש את השוני בין קובץ זה לקודמו ולא ללמד על ההטרוגניות של השירים שקובצו בשירים שונים . שורות הפתיחה של קובץ זה נראו לא רק כאילו לא היו מגלמות במתומצת רעיון שלם או הלך רוח מוגדר, אלא גם כאילו היו נעדרות תהודה פואטית וכביכול הפגינו איזו איכות גולמית ואנטי-מוסיקלית, משל היה זה טקסט שמעולם לא עבר עריכה . בשורות אלה ביקש דובר בלתי מזוהה מאיזה קהל בלתי מוגדר, אך רועש לכאורה, רגע אחד של שקט . אבל הוא עשה זאת בחצי גמגום . דבריו לא היו מנוסחים בבהירות ונדמה היה כי מילותיו מכשילות את עצמן, מתקילות אותו במהלכו המקרטע . השורות הקצרות, על אף שהיו חפות מטעויות דקדוק, נראו מקוטעות וחלקיהן כאילו לא הלמו זה את זה . הקִרבה בין "...  אל הספר