לא נשכח נצא לרקוד 257 במרפאה של לינבר האחות תעיף מבט שואל, וכשיקרבו אלי עם המזרק אתה תדבר אליה בגרמנית, ואהיה רגועה גם כשתביט בדם היהודי המרוכז שלי - חמישים אחוז מרוקאי וחמישים אחוז אשכנזי - שיוצא מזרועי וממלא את המבחנה . "דם של מלכות יש לך," תלחש לי בעברית לטושה של אולפן . לא אחשוב כלל על הדם היורד למעבדות כדי לבדוק לימפוציטים . לא אחשוב שאולי יגלו שם את החמישים אחוז ניצולי השואה של אבא . והלא - מחשבה על אבא תזכיר לי מיד את אמא : "אל תחפשי שום שואה, שמעת ? אבא שלך עשה לי מספיק שואה . תלכי ותיהני איתו . " הבדיקות יחזרו תקינות . סתם התקף של אנמיה . זריקה אחת של ברזל ואני כבר מאוששת, פוסעת איתך שוב יד ביד . אם תיקח אותי ללינבר . שום ערפדים לא יעלו מתעלות הביוב לעבר השטולפרשטיינה . לא יעטו מסכות אטומות, לא יקלגסו אנשים, לא ימסמרו נעליים . לא יאנסו . לא ימעלו – יד . לא ימצצו וימלקו צווארים . ואחר כך, בלילה, אתה תֵּאַהֵב אותי על המיטה של מלון "ברלין מיטֶה" . אדום פנים ומגודל תֵאַהֵב ותצַחֵק אותי . בחלון יגיח ענן משונה ובשידה הסמוכה תבער סיגריה במאפרה . ידיך ייסעו על עורי, לא עור מוזלמני רוט...
אל הספר