לא נשכח נצא לרקוד 107 גיליתי באותו זמן את כל השאר, או רק לאן ברח אבא שלי כשאחותו הגדולה נסעה לקנדה . אבל מאז היום ההוא אני גם יודעת מי אני, גם אם עדיין אין לי היכולת להסביר את זה היטב . וגם אם זה כבר מתחיל להישמע לי כמו הצטדקות . לדעת מי אתה אין פירושו ללכת תמיד בקו ישר . זה אפילו לא אומר לחשוב בקו ישר . להפך, אני חושבת שהמוצא שלי הוא סיבה לאי - השקט הפנימי שלי . נדמה לי שאני מורכבת משני קטבים מנוגדים שביניהם אני מתרוצצת הלוך ושוב ולעולם לא מוצאת מנוח . לא, אני לא יהודייה, לא מבחינת ההלכה, ונוסף על כך יש מאחורי שמונה שנים בחינוך הקתולי, בזכות הסבתא הפולנייה שלי ( מצד אמא ) , שהיתה אחד האנשים האהובים עלי ביותר בילדותי . הסבא והסבתא האחרים תמיד נראו קצת מטורפים ומפחידים, הם היו שבורים בנפשם, כמו שגיליתי רק כמה עשורים אחרי מותם . לשניהם היו כתמי גיל בכמות שלא תיאמן, והם הדיפו ריח לא טוב, לפחות לקראת הסוף . זה לא הוגן, אני יודעת, אבל אין לי זיכרונות אחרים . הם מתו מזמן, כשעדיין לבשתי את כתונת הלילה העבה בצבע ורוד . אבל לא, אני גם לא לא - יהודייה . אני לא יכולה להניח בצד את מה שקרה בעבר - א...
אל הספר