לא נשכח נצא לרקוד 87 מניחה את מצחך על השפה הַעיר החזה את מכירה את המדבר שבין שתי מילים מנהרות השנאה ששורותייך מחריבות לאִטן הרי לעולם לא ירצו לשקוע תחתיהן כאשר יתהפכו היוצרות ההיסטוריה תמשיך הלאה את כותבת אותה בעיניים שלך בַספרים כשאת סוגרת אותם יש להם זרועות לחבוק לאחוז בחוזקה הם חונקים את האוויר עוצרים את הנשימה שוקלים בביטחון הם מספרים על ידיים מכות נוגעות מפתות מלטפות לאורך פנים ידיים יפות ידיים זקנות ידיים צעירות חירשות ידיים פצועות קרות חמות ידיים מקומטות קוראות לעזרה ידיים נאחזות בריק מנסות להגיע לשמים ידיים שהלכו על ידיים ידי ילדים שהגיעו מהגיהינום ידיים מתחת לאבנים ידיים עם תפוז ידיים רועדות ידיים מתכווצות לאגרוף ידיים תמימות ידיים שמעלימות עין ידיים 88 שעומדות במילה שלהן יד ביד אוהבות תחת הפְּצצות ידיים שמושיטות יד לעזרה ידיים שאינן דוחות את ידו של האחר אלא מושיטות לו אותה קום ממקומך ידיים סולחות ידיים מנופפות כשנפרדים לשלום ידיים על גבך עם קצות אצבעות כותבות שמש שם יש רגליים שעוברות דרך ההריסות דרך אינסופים לפני שהן מתעייפות כפות רגליים שלא רוצות ללכת עוד מחשבות קרסוליים כוא...
אל הספר