לא נשכח נצא לרקוד 73 הכּנס על "השפה כמחוללת מציאות וכמכשיר לשינוי חברתי ופוליטי" ייפתח רק מחר, תוך כדי הליכה אולי יתבהרו לי הדברים . בארץ היו לי כמה רעיונות על מה לדבר בכנס, אבל מהרגע שהגעתי לגרמניה הם התפוררו כליל . המעלית נעצרה . המפתח רעד מעט בידי . נכנסתי לחדר, הדלקתי את האור הצהוב - כספיתי ולקח לי כמה רגעים להבין מה אני רואה ; מהתקרה השתלשלה לה בובת אישה בגודל טבעי בבגדי סאדו – מאזו ושוט בידה . עמדתי והבטתי בה כמה רגעים, תוהה אם זו בדיחה מטופשת על חשבוני . לאחר מבט נוסף סביב קלטתי שהיה זה עיצובו של החדר כולו : וילונות אדומים, עמוד של חשפנית באמצע, בצד שידה מכוסה במפה אדומה, שעליה שכבה בובת אישה נוספת בתחתונים וחזייה בלבד, עם מסכת זורו מגוחכת על עיניה . הנחתי את מזוודתי, פשטתי את מעילי וחיפשתי את ארון הבגדים . הארון היה חבוי מאחורי וילון אדום, ובתוכו עוד בובת אישה, זו כבר היתה ללא חלק עליון, רק עם תחתונים ומבט נוקשה . לרגע נחרדתי, היא הזכירה לי בצורה מבעיתה את אווה פקידת הקבלה ; אותה תסרוקת, אותה התעגלות של קצוות העיניים, אותה הבעה ילדותית אך נטולת תמימות . נזכרתי איך בתור ילד, כמע...
אל הספר