ארץ אוכלת 281 ומזיגת היין לפעולות שיוצאות מתוך עמדה מוסרית, אינטלקטואלית ואסתטית . אנשים לא סתם אוכלים חביתה או שותים יין, הם מממשים את עצמם דרך החביתה והיין . מוסכמה אחת מופיעה בספר כמאליה : בעל הטעם הטוב הוא בעל אמצעים . אידיאת הטעם צומחת מתוככי עולם הבורגנות, המעמד עמו נמנה סווראן, והיא עקרונית לתרבות המסחר, הצריכה והרכוש של מעמד זה . הטעם הוא אידיאה ייחודית מאין כמוה, כי זו אידיאה שניתן לרכוש . כשרוכשים ספר טוב, חולצה נאה, מנת דג במסעדה, בושם ריחני, מכונית חדשה, שולחן חדש, רוכשים טעם . הטעם הוא המוצר האידיאלי . אידיאת הטעם נותנת טעם לחיים, היא מאפשרת להפיק סיפוק והנאה מן הקיום, היא מסבירה את העולם ומכוננת בו משמעות . לא סתם ככה קונים פיתה עם חומוס, קונים סיפוק עם משמעות . משום כך צריך לטעום ללא להפסקה, לקנות ללא הפסקה . ככל שקונים יותר וטועמים יותר, כך חיים יותר את החיים . אידיאת הטעם היא האופק של פעולות היום-יום והטוטליות של המוצרים . היא שרה בטלוויזיה, מזמזמת בפרסומות, מעלה ניחוחות מהסירים, מתהדרת בזוג נעליים חדשות, רצה בפארק, מתלהמת במוספי הספרים וטסה לחו"ל . היא הגלובליזציה של ...
אל הספר