ארץ אוכלת 269 מבין הסיפורים מעוררי החלחלה שבתנ"ך הסצנה הקצרה והשכוחה הזו בספר מלכים מזוויעה במיוחד . בן הדד מלך ארם צר על שומרון בירת ממלכת ישראל . המצור מחולל רעב גדול בין חומותיה עד שראש חמור ושליש ליטר לשלשת יונים נמכרים במחירים אסטרונומיים . ברם, מעמקי הייאוש ועוצמת האכזריות שהרעב מחולל אינם נמדדים באיכות המזון ובמחירו אלא בחוסר מוסריות . אל מלך ישראל הנצורה, כנראה יהורם בן אחאב, המסייר על החומה, פונה אישה בבקשה לישועה . מן הסתם היא עומדת למרגלות החומה והוא דובר אליה מגבוה . המלך סבור שהיא מבקשת נדבת מזון ומשיב, "אַל-יוֹשִׁעֵךְיְהוָה מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְהֲמִן-הַגֹּרֶן אוֹ מִן-הַיָּקֶב" . על פניה נדמה שזו תשובה מזלזלת, משהו כמו "אין אוכל, התפללי", שעיקרה גלגול האחריות למחסור לפתחו של האל . אך האישה לא מתלוננת על מחסור במזון אלא על גזלתו . לא מכבר היא וחברתה סיכמו ביניהן לאכול את בניהן . הן רצחו, בישלו ואכלו את בנה, אבל כעת החברה נסוגה מההבנות ומחביאה את בנה שלה . האדישות לחיי הילד, הריקנות הרגשית והתמימות המקופלות בתחינת האישה מזעזעות . מושג האימהוּת מבוסס באופן מסורתי על הזנת צאצאים...
אל הספר