ארץ אוכלת 179 אינם יכולים שלא לחזות באותו קולוסוס ישוב ולהכיר בממשלתו של אל חדש בפנתיאון החברה הישראלית, אל הסופרמרקט . הפסל הניצב בחזית הסופרמרקט בהוד השרון הוא יצירת אמנות הסובלת מחולשות אסתטיות רבות, אבל הוא מפצה על מגרעותיו בגודלו האימתני . ממדיו המרשימים ויצורי גוו המסורבלים ממזערים את הקונים, מקנים להם את התחושה כי הם גמדים שנקלעו לגנו של ענק שבטובו התיר להם להשתעשע ; קלסתר פניו הנישא מאלץ את המתבוננים לזקוף את ראשיהם כילדים המתבוננים בהוריהם, גופו הדומם מסמל את הסדר החברתי היציב והתמידי של הקנייה, ועינו הפקוחה לרווחה משגיחה על מעשיהם של היצורים הארעיים . מתוך היראה והמסתורין שמעוררות פני הפיברגלס החתומות, הריקות מהבעה, מבליחה גם אפשרות של ישועה . המוצרים שמקיפים את הענק מרמזים כי בכוחם של הקונים למצוא את דרכם לספֵרה השמימית, לקחת חלק באותה נשגבות שעוצמתו של הפסל מסמלת, להתעלות מעל לקטנותם ולארעיותם האנושית . כל שעליהם לעשות הוא לאמץ אל חזם מוצרי מזון ומיד יידַמו לאלים . האל החדש מסמל כיצד הפכה הקנייה בסופרמרקט מפעילות צרכנית יום-יומית בעלת משמעות כלכלית וחברתית, להתנהגות בעלת מש...
אל הספר