ארץ אוכלת 43 מג'דרה, לחמים, בורקסים, חומוס מסעדות מעולה תוצרת בית, הר של קובה, שלושה סוגים של סלט חצילים, וזה עוד לפני שהגיעו הפירות, הפיצוחים, העוגיות והעוגות לשולחן . כי השולחן הישראלי הוא כל מה שיפה בחלום הציוני . הוא המקום שממנו צומחות המשפחה הישראלית, הנדיבות הישראלית והרעות הישראלית שמפורסמות בכל העולם כולו . אבל אל תיתנו לעוף עם האננס לבלבל אתכם . שולחן הסעודה הוא גם מקום מסוכן . מסוכן מאוד . אנשים רק חושבים שהם אוכלים מרק אפונה, כשלמעשה הם שמים את נפשם בכף . על פניה הסעודה היא פעילות חברתית עליזה ונעימה . סביב השולחן נפגשים בני משפחה, חברים, מכרים וידידים, מחלקים ביניהם מזון, מחליפים דעות וסיפורים ומחזקים ומאשרים את קשרי הקִרבה ביניהם . אך מאחורי הפנים הידידותיות, דברי ההבאי, קערות האורז והקציצות שעוברות מיד ליד, חותר דחף הרעב, ומכיוון שדחף הרעב ודחף האלימות נשלטים על ידי אותו אזור במוח, ההיפותלמוס, המרחק בין נגיסה לנשיכה הוא קטן . מיליוני שנים של ציד וליקוט מזון גרמו לנו להתבונן בקובה באותה דריכות ונחישות שבה לביאה בוחנת זברה . ולכן כאשר אדם רעב רואה את שכנו לשולחן נוטל בזריזו...
אל הספר