למשל באיסור התורה "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא" ( דברים כג, ח ) . כאשר חוט האחווה נשחק ועלול להינתק, דווקא צמצום המפגש והקונפליקט יהיה מה שישמר את עצם קיומו . זאת ועוד, כמה מרגעי האחווה המרגשים והמרוממים במקרא הם רגעים של איחוד מחודש בין אחים לאחר שנים של פרידה ‑ כך קורה בחיבור בין יוסף לאחיו לאחר שנים ארוכות של ניכור וניתוק, וכך קורה בנשיקה בין אהרן למשה אחרי שנים ארוכות שמשה שהה במדיין, הרחק מאחיו ובני עמו . נראה כי להפרדה אפקט כפול בחיזוק האחווה ‑ היא מצמצמת את החיכוך והמריבה וכך מפחיתה את פוטנציאל המלחמה בין האחים, ובמקביל היא מעוררת את הגעגועים והאהבה הכמוסים בליבת יחסי האחווה . השילוב בין צמצום המריבות לחיזוק הגעגועים מאפשר את שימור האחווה ואת החיבור המחודש בהמשך הדרך . ברור כי לשיטה הזו מחירים כבדים של חוסר בתקשורת וחוסר בשותפות . זוהי אחווה רזה ודלה, שמוותרת על הרבה ממהות מערכת היחסים של שיח יום ‑ יומי או של היכרות קרובה . אך אין ספק שמערכת יחסים דלה ומרוחקת בין האחים טובה שבעתיים ממערכת יחסים של "חרב איש באחיו" . דומה שבמציאות מסוימת ובין אחים מסוימים, הפרדה היא העצה...
אל הספר