נפרד בין תפיסה מגלומנית ובין מחשבות השווא הפרנואידיות, המעוררות ומעודדות אלימות, הוא חוליה משמעותית בחיבור בין רדיפת כבוד למלחמות . תפיסה עצמית פחות גאוותנית ויומרנית היתה עשויה למנוע את שפיכות הדמים בתוך המשפחה . נגד מלחמות הכבוד המלכותיות בולטת וזוהרת ענוותנותו של משה רבנו, העניו מכל האדם, שבזכותה הצליח לשמור על יחסי האחווה עם אחיו ואחותו, גם כאשר הפציעו בקשר ניצנים של קנאה ותחרות . הענווה של משה מנעה ממנו להסתחרר למערבולת השגרתית של המאבק עם אחיו, והצילה את האחווה הזו ממלחמה . מציאות שיש בה פחות שחץ וכבוד ויותר ענווה, הן של הפרט והן של מסגרות חברתיות רחבות יותר כגון שבט, מגזר או קהילה, היא עצה טובה ויעילה למניעת מלחמת אחים . ברמת האחווה המשפחתית נכונותם של בני משפחה למחול על כבודם במטרה להגן על מערכות היחסים המשפחתיות מצמצמת מאוד את פוטנציאל המריבה הפנימית . היסחפות אחרי מאבקים "על הפרינציפ" ‑ כאשר מי מהצדדים מתעקש על כבודו ולכן מסרב לכל ויתור או פשרה ‑ גוררת כמעט תמיד פגיעה קשה באחווה . ברמת האחווה הלאומית דרישת השמירה על "הכבוד הלאומי" מופנית בתחילה כלפי האויבים, משם היא מופנית כל...
אל הספר