הקושי בהגדרת הבן כ"רשע" מחריף כאשר משווים את שאלתו עם שאלת הבן החכם, "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם" . גם הבן החכם אינו רואה בעצמו מחויב לחוקים ולמשפטים הקשורים בפסח . מדוע אם כן מבחינים חז"ל בין הבן הרשע האומר "מה העבודה הזאת לכם" ובין הבן החכם שתוהה על "העדות החוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלוהינו אתכם" ? מה העיקר ? מה העיקר ? בעל ההגדה קובע שהבן הרשע "כפר בעיקר", ויש להבין מהו אותו "עיקר" העושה את מי שכופר בו לרשע . המושג "כפירה בעיקר" מופיע בספרות חז"ל בכמה הקשרים . כך למשל : אמר ר' יוסי בוא וראה כמה סמיות עיניהם של מלווי ריבית . . . מביא את הלבלר ואת הקולמוס ואת הדיו ואת השטר ואת העדים ואומר בואו וכתבו עליו שאין לו חלק במי שפקד על הריבית וכותב ומעלה בעירכיים וכופר במי שאמר והיה העולם, הא למדת שמלווי ריבית כופרין בעיקר ( תוספתא בבא מציעא, פרק ו ) . מכל העבירות שבתורה, התוספתא מכנה דווקא את ההלוואה בריבית "כפירה בעיקר" . עבירות נוספות שזוכות לכינוי הזה הן אמירת לשון הרע ( ירושלמי פאה א, א ) , הכחשת פיקדון ואי ‑ החזרתו למפקיד ( תוספתא שבוע...
אל הספר